זה לא משנה אם אנחנו מגדירים עצמינו כמסורתיים, דתיים או אפילו דתיים אדוקים, או שאנחנו משתייכים דווקא לצד בסקאלה של החילונים הגמורים, בתור ישראלים כולנו מושפעים כך או אחרת מהמורשת, התרבות והמנהגים של היהדות שלוקחים חלק, בין אם נרצה ובין לא, בחיים של כולנו. לכולנו יש מזוזה בבית, כולנו נצא ביום כיפור ונראה את הרחובות ריקים מכלי רכב וכולנו נתקלים באופן יומיומי בתשמישי קדושה שונים שחלקם מוכרים לנו יותר וברור לנו מה עושים איתם ולגבי חלקם נראה כי יש בידינו פחות מידע. מתוך כלל המנהגים הללו, אין ספק כי אחד הדברים שמעלים יותר סקרנות ושאלות הוא הנטלות, אותם כלים לנטילת ידיים שבהם משתמשים בסיטואציות שונות בחיי היומיום. מה זה בדיוק הכלי הזה? מהי מהן הברכות שאומרים בעת השימוש ומה מקור המנהג? הנה כל מה שחשוב לדעת בנושא.
למה משתמשים בכלל בנטלה?
עוד מימי קדם, כלים לנטילת ידיים הם נפוצים ונראה שגם בשנים עברו השתמשו יהודים בנטלות וכלי נטילה מסוגים שונים. הסיבה שמשתמשים בנטלה היא קודם כל בגלל הנוחות ובגלל שאפשר למלא בה מספיק מים לנטילת שתי הידיים מבלי שיש צורך לחזור ולמלא את הכלי. מעבר לכך, אם יצא לכם לראות נטלה בעבר, וודאי הבחנתם כי מדובר על כלי רחב וגדול אשר בשני צדדיו יש ידיות אחיזה. הסיבה לכך היא שניתן יהיה לאחוז בכל יד ידית אחת ובכך לא ייווצר מגע בין הידיים עצמן בעת הנטילה שהן כמובן מוגדרות כטמאות עד הנטילה עצמה. בואו ננסה להבין כעת את מקור מנהג הנטילה.
מהיכן מגיע מצוות נטילת ידיים?
עד שלב מסוים ביותר בסיפור היהודי, נטילת ידיים הייתה נהוגה אך ורק על ידי הכוהנים בבית המקדש ולא על ידי כל העם. בגמרא במסכת ברכות מסדירים לראשונה את מצוות הנטלה והמקור שלה הוא בסיפורו של שלמה המלך שראה שבעת בניית בית המקדש, כוחות הקדושה מתעצמים ומתגברים אך מנגד עולים גם כוחות הטומאה וכי נטילת הידיים ושמירה על טוהר הגוף מתנגדת לכך בצורה טובה. מאז למעשה הונהגה המצווה ונעשתה חובה עבור גברים ונשים כאחד.
מתי יש ליטול ידיים?
נטילת ידיים מצווה על היהודים בכמה מקרים שונים בחיי היומיום:
- כאשר קמים בבוקר: זוהי הנטילה הראשונה של היום. היא נעשית לאחר שפוקחים את העיניים ומברכים את ברכת "מודה אני". המחמירים יקפידו שלא ללכת יותר משני מטרים בין הברכה לנטילה ולא יעשו כל פעולה לפני.
- לאחר יציאה מהשירותים: לאחר יציאה מהשירותים יש כמובן ליטול ידיים ולברך את הברכה המיוחדת שמברכים לאחר כל ביקור בשירותים.
- לפני אכילת לחם: גם לפני אכילת לחם יש ליטול את הידיים וניתן לראות זאת בבתים מסורתיים רבים בימי שישי. כמו, על פי הנהוג, בין נטילת הידיים לברכת המוציא לחם מן הארץ אין לדבר.
- נטילת מים אחרונים: אלו המקפידים נוהגים גם על נטילה קלה של טבילת קצות האצבעות במים שבנטלה לפני שמברכים את ברכת המזון. שימו לב שאין ברכה שצריך לומר לפני.
- נטילת מים אמצעים: במהלך הסעודה מדובר על נטילה עליה מקפידים רק המחמירים ביותר והיא לא בגדר חובה. הנטילה נעשית בין מנת הדג למנת הבשר.
- נטילה לפני ואחרי שהייה עם מת ולפני/אחרי ביקור בבית קברות: אנו נוטלים ידיים לפני ביקור בבית קברות או שהייה עם מת לצרכי קבורה כדי לא לטמא את הגופה. מנגד נוטלים ידיים לאחר מכן כדי להיטהר בגלל הקרבה אליה.
לסיכום, מדובר בלי ספק על מצווה מעניינת שחשוב להכיר.
